זהו הסיפור שהכניס אותי לעניין. בשנת 2005 סורבתי ע”י מנהלת אגף הרכב במשרד התחבורה גב’ חוה בן ארי ךעשות יבוא אישי של סברבן.

גב’ חוה בן ארי לא טרחה להסביר לי מדוע היא מסרבת פשוט טענה שזה מדינות המשרד.

פרקליטות המדינה הצליחה להשהות את הטיפול בעניין באמצעות טריק חביב עליהם בטענה לחוסר סמכות. ובית המשפט המנהלי, שעושה רושם כי הוא אוהב לדחות מעל פניו עניינים כאלה, פסל צמו מלדון בעתירה. וכך הפסדתי שנתיים.

בסופו של תהליך ארוך ומייגע ולאחר שמשרד התחבורה ומנהל אגף הרכב אבנר פלור  שיחד עם יבואני הרכב, שצורפו לעתירה, עשו כל טריק ושטיק כדי לפסול את העתירה בית המשפט העליון הוציא צו על תנאי נגד משרד התחבורה שחייב אותו לשנות את צו היבוא.

צו על תנאי נגד משרד התחבורה

על יסוד עתירה זו שהובאה היום לפני בית-משפט זה, מצווה בית-המשפט כי ייצא מלפניו צו על תנאי המכוון אל המשיבים והמורה להם להתייצב וליתן טעם מדוע לא יותר יבוא חריג של כלי רכב לצורך הפעלתם על פי רישיון סיור ותיור כרכב אשכול להסעת תיירים, כפי שהיה בנוהל שהיה בעבר בתוקף.           היום, י”ב באדר א’ התשע”א (16.02.2011).

מנהל אגף הרכב אבנר פלור שלדעתי משמש לאורך כל הדרך כ “שתול” של יבואני הרכב עשה לי טריק יחד עם היועמ”ש עו”ד שרית זוכוביצקי ובשינוי הצו נכתב

“רק רכב שאינו מיובא ע”י יבואן”

צו יבוא חופשי תיקון 2011

כיוון שמשנת 2005 לא יכולתי להשתמש ברכב סברבן שאיתו רציתי לעבוד נאלצתי בינתיים למצוא רכב אחר לעבודה ומצאת לנדר רובר דיסקברי שמאז ועד היום כבר קיניתי 4 כלי רכב כאלה.

לקח לי קצת זמן להבין את הטריק המלוכלך שעשה לי אבנר פלור, שבינתיים מונה לסמנכ”ל וגם בתפקידו זו המשיך לפעול כשתול של יבואני הרכב, והיועמ”ש עו”ד שרית זוכוביצקי,  שבעצם תיקון הצו  מאפשר לי לייבא רשימה מאוד מצוצמת של כלי רכב ואינה מאפשרת לי לעשות יבוא של הרכב שאיתו אני עובד – לנדרובר דיסקברי. לכן פעלתי ע”פ פקודת ביזיון בית המשפט, נתקלתי במנהל אגף רכב חדש מר משה ויצמן שעשה רושם בתחילה כמשרת ציבור שדואג לציבור ואשר לצערי אח”כ נכנע ללחצם של הפקידים במשרד התחבורה ופועל ע”פ החליל של אחרים נגד הציבור.

רק ב- 27 באוקטובר  2015 הואיל שר הכלכלה אריה דרעי לחתום על תיקון צו היבוא החופשי  המתיר

יבוא כל רכב ביבוא אישי למורה דרך

תיקון צו ייבוא חופשי 2015

בשלב זה שר התחבורה ישראל כץ החל לפעול ע”פ “שיטת כחלון” להיות פופאלרי ע”י הציבור באמצעות נטישת חבריו הטייקונים יבואני הרכב ופעולה לטובת הציבור ויזם את חוק שירותים ומקצועות בענף הרכב.

זוכרים את מהנדס סמנכ”ל משרד התחבורה אבנר פלור גם כאן הוא ניסח את החוק כך שיהיה ניתן לעשות יבור אישי

רק רכב שאינו מיובא ע”י היבואן

מזל שהייתי בועדת הכלכלה של הכנסת כדי לחשוף את בגידתו של מר אבנר פלור באינטרס הציבורי וחבר הכנסת דוד ביטן שהבין מייד את השערורייתיות של דרישותיו של אבנר פלור צעק עליו ישב וכי הוא המחוקק וכי החוק יקבע ע”פ דרישתי בפני הועד –

כל רכב

בסופו של תהליך ארוך וקשה שבו נאלצתי להיות בועדת הכלכלה של הכנסת ימים ארוכים ושעות אינספור הצלחתי להגן על זכויות כל העוסקים בישראל שיוכל לייבא כל רכב ובעיקר כאלה שכן מיובאים ע”י היבואן.

יבואני הרכב כמובן שלא היו מרוצים בלשון המעטה אבל נאלצו לבלוע את כל הצפרדע מבחינתם.